סגנונות משחק

רגע, מה קורה כאן? למה במשחק אחד המחשב משגיח על כל מה שאני עושה, ובאחר כל המצלמות שלו תמיד בדיוק נמצאים בשיפוצים? למה פעם כולם משקיעים את כל המאמץ שלהם בצבירת קרדיטים, ובשני אנחנו לא משתמשים בכסף בכלל? איך זה שבמשחק אחד הרגו אותי כי דיברתי על ג'ירפות, ובמשחק אחר הרגו אותי כי הרגתי מישהו שדיבר על ג'ירפות? זה לא אמור להיות אותו המשחק, עם אותם חוקים?

אזרח, יחסית לסיווג הביטחוני הנמוך שלך, אתה שואל הרבה מאוד שאלות. לקחת כבר את מייצבי האישיות שלך הבוקר? הנה, קח כמה. המחשב אומר שזה יעשה לך טוב.
התשובה, אזרח, אם תפסיק להזיל ריר על המגפיים שלי, היא שקומפלקס אלפא הוא לא מקום - הוא הלך רוח. ואפילו לא אותו הלך רוח בכל המשחקים.המחשב, באדיבותו הרבה, מאפשר למשחק פרנויה להיות כמה שעות של כאוס מטורף, קמפיין ממושך של השרדות בדיסטופיה אורווליאנית, וכל מה שבאמצע.
ספר החוקים החדש, PARANOIA XP, מגדיר שלושה סגנונות משחק שונים, שכל אחד מאפשר לשחק פרנויה בצורה חדשה ושונה:


Classic
קלאסי
סגנון המשחק הנפוץ ביותר הוא הסגנון הקלאסי.
סלאפסטיק, רובוטים מטורפים, גאדג'טים לא סבירים, בירוקרטיה שהופכת את קומפלקס אלפא למשהו שהוא ההפך המוחלט מיעילות, והאשמות בבגידה שעפות לכל כיוון. קרבות בחדר התדרוך, קרבות בתעלות האוורור, וקרבות במנהרות הביוב.
האווירה קלילה, החיים קצרים.

השפעות: דוגלאס אדאמס - מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, מ.ק. 22, האחים מרקס, דילברט, מכסחי השדים, פיוצ'רמה, Red Dwarf, Sealab 2021.


Straight
נקי
אל תתנו לשם להטעות אתכם - הסגנון הנקי הוא לאנשים שמשחקים מלוכלך.
פחד, חשדות, תככים בתוך תככים ותכניות בתוך תכניות. התקדמות עיקשת ואיטית בסולם הדרגות, סחיטה, כסף, כח, סודות מלוכלכים, ותמיד, תמיד, עין גדולה בתוך מסך שמשקיפה על הכל מלמעלה. הוכחות שנצברות בעמל רב הן הנשק החזק ביותר. קומפלקס אלפא מתפקד ביעילות מצמררת.
האווירה אפלה וקודרת. החיים ארוכים, אבל בהחלט לא קלים, ונוטים להסתיים בפתאומיות. העולם הוא סאטירי, ללא שמץ של פרודיה.

השפעות: ג'ורג' אורוול - 1984, גוז'ף הלר- מלכוד 22, אלדוס האקסלי- עולם חדש אמיץ, ד"ר סטריינג'לאב, ברזיל, ורוב כתבי פרנץ קפקא ופיליפ ק. דיק.


Zap!
זאפ!
הסגנון הפסיכוטי מבין השלושה הוא זאפ!, סגנון שנפוץ בקרב קבוצות שמגלות בפעם הראשונה את המשחק, ואת החופש העצום שהוא מאפשר (לשחקן, כמובן. לא לדמות), או אצל קבוצות שרוצות להפיג מתחים שהצטברו אחרי מערכות של משחקים רציניים יותר. פיזיקה של סרטים מצויירים, פרודיות על כל דבר אפשרי, כאוס, ובלגן נצחי. הדמויות נוטות למות עוד בדקה הראשונה, ולהמשיך למות במרווחים של 90 שניות. כוחות מוטנטיים הופכים דמויות לרהיטים, וכוכבי פופ נוטים להופיע באמצע הקומפלקס מבלי לדעת מה בדיוק הם עושים שם. האשמות בבגידה? זה משהו שבוגדים עושים! זאפזאפזאפ! מה? ג'ירפות? רק בוגדים יודעים מה זה ג'ירפות! זאפזאפזאפזאפזאפ!
האווירה קלילה ורצחנית, והחיים אורכים מספר שניות במקרה הטוב.

השפעות: כל משחק תפקידים אחר - פרנויה בסגנון זאפ! מהווה, בדרך כלל, את ההפך המוחלט ממנו. ולפעמים גם לוני טונס.